כשאתם שומעים את המושג אתגרים עם מוטוריקה גסה בהקשר להתפתחותו של ילד או ילדה אתם בטח מדמיינים ילד מסורבל שקשה לו לעשות את מה שלילדים אחרים ממש פשוט.

אבל למען האמת, התפתחות של מוטוריקה גסה מתחילה הרבה לפני כן, ובאה לידי ביטוי גם בסימנים קטנים, שחשוב לדעת לזהות.

כך, תינוק בן חודשיים שאינו יכול להחזיק את ראשו כהוריו מרימים אותו, בן ארבעה חודשים שעדיין לא מושיט ידיים לעבר צעצועים או בן שמונה חודשים שעדיין לא יושב בלי תמיכה – עשויים לסבול מעיכוב התפתחותי מוטורי.

הזנחה של בעיות במוטוריקה הגסה עלולה להשפיע על חייו של הילד כשיתבגר: למשל אם הוא יתקשה לשבת, הוא עשוי גם להתקשות בריכוז ובלמידת יכולות חדשות, ואם יאחר ללכת זה עלול לפגוע בביטחונו העצמי.

יחד עם זאת, חשוב גם לציין שרבים מהקשיים ניתנים למניעה, על ידי תרגול מתאים ועבודה מפתחת.
בזה בדיוק עוסקת הכתבה הבאה: מוטוריקה גסה מאלך ועד תו, ומטף עד בגרות.

מהי מוטוריקה גסה ועל אלו תחומים היא משפיעה?

למי שלא סגור על זה, מוטוריקה היא מושג שנוגע למיומנויות של תנועה והפעלת שרירי הגוף, כשמוטוריקה גסה מתייחסת לתנועותיהם של חלקי הגוף הגדולים, כמו הגפיים והגו.
מיומנויות של מוטוריקה גסה כוללות תנועות כמו הליכה, ריצה, דילוג וקפיצה לצד פעולות הקשורות לשליטה בחפצים, כמו זריקה, בעיטה ותפיסה של כדור.
חלק מרכזי בתפקודי המוטוריקה הגסה, שבא לידי ביטוי כבר אצל תינוקות קשור לפיתוח יציבת הגוף, ומתבטא ביכולתו של תינוק להחזיק את ראשו, ובהמשך גם לשבת, לעמוד וללכת.

מוטוריקה גסה מצריכה הפעלה של כל חלקי הגוף, ומורכבת לא רק מכוח שרירים אלא גם מיכולת תכנון תנועה, קואורדינציה בין איברי הגוף ובין צד שמאל לצד ימין, כישורי שיווי משקל וממיומנויות רבות וחשובות נוספות.

השפעתה של המוטוריקה העדינה על חיי היומיום

מעבר לחשיבותם העיקרית לקשר של תינוקות וילדים עם גופם ויכולתם לייצב את עצמם, ראוי לציין שכישורי המוטוריקה הגסה משפיעים על השתלבותם בפעילויות ספורטיביות, לימודיות וחברתיות, ולכן הם גם בעלי חשיבות לביטחונם העצמי.
ככלל, התנועתיות היא מהות מרכזית בחוויות הילדות, ואף מהווה שער ליכולות רבות, לרבות כישורי משחק, למידה וכמובן הנאה, גם בבגרות.

תינוקות גדלים לילדים שמשתמשים באופן יומיומי בכישורי המוטוריקה הגסה, רצים במדרגות, עולים בסולם, מתגלשים במגלשה ומשחקים תופסת.
לפיכך, כישוריו המוטוריים של ילד מהווים משאב חשוב שממלא מקום מרכזי בבואו ליצור קשרים חברתיים, לבסס ביטחון עצמי ולפתח מיומנויות למידה.
בסופו של דבר, חוויות של הצלחה והנאה בתחום המוטורי תורמות לביסוס ולגיבוש אישיותו של הילד ולתחושת המסוגלות שלו.

אבני דרך עיקריות בהתפתחות המוטורית

על מנת להעריך אם ילד מתקדם באופן ההולם את המצופה מגילו או סובל מעיכוב התפתחותי, חשוב להכיר את ציוני הדרך העיקריים בהתפתחות המוטורית.
לפניכם פירוט תמציתי של קריטריונים אליהם ניתן להתייחס על מנת להעריך את קצב ההתפתחות המוטורית של תינוק או ילד ביחס לבני גילו:

  • גיל חודשיים: גיל זה מהווה את נקודת ההתחלה של ההתפתחות המוטורית, ואבן הדרך המשמעותית המצופה בשלב זה נוגעת ליכולתו של התינוק להרים את הראש והחזה בזמן שהוא שוכב על הבטן.
  • גיל 4 חודשים: בגיל זה בנוסף להרמת הראש והחזה, תינוקות כבר נתמכים על הידיים והמרפקים בזמן שהם שוכבים על הבטן, וכן מושיטים יד לעבר חפץ או צעצוע ולומדים להתהפך מהבטן לגב.
  • גיל 6 חודשים: גיל חצי שנה מקושר לשתי אבני דרך התפתחותיות עיקריות: התהפכות מהגב לבטן וישיבה עצמאית ללא תמיכה.
  • גיל 9 חודשים: כשהתינוק מגיע לגיל שתעה חודשים נצפה לראות אותו מושך את עצמו מעלה למנח עמידה ועובר משכיבה לישיבה בכוחות עצמו.
    בנוסף, חלק מהתינוקות בגיל זה כבר מתחילים לזחול.
  • גיל 12 חודשים: בגיל שנה מצופה מהתינוק להצליח לזחול וכן לעמוד ללא עזרה או תמיכה, כשחלק מהתינוקות כבר מתחילים ללכת.
  • גיל 18 חודשים: עד לגיל שנה וחצי הפעוט כבר מתחיל ללכת, כשחלק מהילדים אף הולכים אחורה, רצים ועולים במדרגות כשהם אוחזים בידו של מבוגר.
  • גיל שנתיים: ילד בו שנתיים מגיע לשלב בו הוא לומד לקפוץ ומסוגל לעלות על בימבה או אופניים ללא דוושות.
  • גיל 3 שנים: עד לגיל שלוש מרבית הילדים יודעים לדווש באופניים עם גלגלי עזר ומתחילים לנסות לטפס על רהיטים, כשחלקם יכולים כבר לעלות ולרדת מדרגות בכוחות עצמם.
  • גיל 4 שנים: ילד בן ארבע נצפה לעלות ולרדת במדרגות ללא עזרת מבוגר ולהצליח לדלג, כשמרבית הילדים בגיל זה כבר מצליחים גם לרוץ.

מתי כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית?

במרבית המקרים ההתפתחות המוטורית מתקדמת באופן טבעי, בקצב שייחודי ושונה לכל ילד וילדה, ויחד עם זאת באופן שעונה, פחות או יותר, לאבני הדרך ההתפתחותיות העיקריות שצוינו כאן.

גם מקרים בהם קיימים עיכובים בהתפתחות המוטורית עשויים להיות חלק מתהליך נורמאלי לחלוטין, כשהסימן החשוב ביותר לכך שהכל תקין גם אם הילד מתקדם באופן איטי יחסית – הוא קיומו של רצף בתהליך ההתפתחותי.

יחד עם זאת, במקרים בהם ההתפתחות המוטורית נעצרת והמועד הצפוי לרכישתה של יכולת מסוימת המהווה ציון דרך התפתחותי עיקרי חולף – מומלץ לאבחן את הילד באופן מקצועי.

גם מצבים בהם ילד רכש מיומנויות התפתחותיות מסוימות ולאחר מכן חלה נסיגה, כך שהוא כבר לא יכול לבצע תנועות שלפני כן היה מסוגל לבצען – מצריכים פנייה לרופא ילדים להתייעצות.

טיפים חשובים לתמיכה בהתפתחות המוטורית של תינוקות וילדים

לכל גיל ולכל מטרה התפתחותית – משחקים ופעילויות מתאימים, אך ישנם עקרונות בסיסיים המומלצים לתמיכה נכונה בהתפתחות המוטורית של כל ילד ותינוק:

  • עבדו באופן משחקי: תינוקות וילדים ישתפו אתכם פעולה באופן מיטבי כאשר אתם ניגשים אליהם מתוך אווירה משחקית ונינוחה.
    על מנת ליצור את האווירה המתאימה רצוי לאפשר לתינוק או לילד לבחור מתוך מספר אפשרויות ומשחקים את זה שמועדף עליו.
  • עידוד וחיזוקים חיוביים: ילדים כתינוקות אוהבים להרגיש שהמבוגר המפעיל אותם מרוצה משיתוף הפעולה מולם, ולכן חשוב לתת חיזוקים חיוביים, גם על הדרך ולא רק על התוצאה.
    אפילו תינוקות יכולים להרגיש, ללא מילים, מתי המבוגר המפעיל אותם נהנה ומחייך, ומתי הוא לחוץ או מביע אי שביעות רצון – אז שמרו על גישה חיובית!
  • דירוג הפעילויות מהקל אל הקשה: דירוג הפעילויות והמשחקים ההתפתחותיים מהרמה הקלה ביותר תוך עלייה הדרגתית ברמת הקושי, חשובים על מנת לזמן לתינוק או לילד חוויה של הצלחה.
    נסו להימנע מהפיתוי לקפוץ לשלבים המתקדמים יותר כבר בהתחלה, על מנת שלא לתסכל את הילד.
  • פיתוח עצמאות: תתפלאו, אפילו תינוקות יכולים להתחיל ולפתח עצמאות, וככלל כל מה שתינוק יכול לעשות בכוחות עצמו – מוטב שלא לעשות במקומו.
    לכן, יש להתאזר בסבלנות, על מנת לאפשר לתינוק להגיב ולהגיע להצלחה בקצב האישי שלו.
  • תדירות התרגול: על מנת שההתנסויות, המשחקים והפעילויות אכן יסייעו לקידום ההתפתחות המוטורית, יש לשמור על תדירות יומיומית ובכל אופן לעבוד יחד לא פחות משלושה ימים בשבוע.
  • משך ההתנסות: רצוי לעבוד עם ילדים ותינוקות באופן הדרגתי, להתחיל מהתנסויות של חמש דקות ולעלות בהדרגה את משך הפעילות עד לעשרים דקות ואף יותר, באופן המותאם ליכולותיו ולגילו של התינוק או הילד.

עזרים מומלצים לקידום ההתפתחות המוטורית

את העזרים שתבחרו לשלב בפעילויות לתמיכה בהתפתחות הילד ניתן ורצוי להתאים ולסווג על פי היכולות השונות אותם הם מיועדים לפתח:

עזרים לפיתוח מיומנות ההליכה:

פעוט לאחר גיל שנה וחצי שעדיין אינו הולך או ילד בן שנתיים שהולך על קצות האצבעות – זקוקים לתמיכה ברכישת מיומנות של הליכה נכונה.
הליכה על קצות האצבעות עשויה לנבוע ממצבים רפואיים שונים כמו בעיות נוירולוגיות, שיתוק מוחין, הפרעות בחוט השדרה ומחלות ניוון שרירים שונות.
לעומת זאת, עיכוב ברכישת מיומנות ההליכה יכולה להצביע על חולשה בשרירי הרגליים או הליבה, גמישות יתר במפרקים, בעיות במערכת שיווי המשקל או חסרים תחושתיים.

נדנדה היא דרך נהדרת לסייע לילדכם לאזן את מערכת שיווי המשקל שלו, תוך נדנוד קדימה ואחורה, לצדדים ובתנועה סיבובית, בעוצמות ובמקצבים משתנים.

מגלשה מסייעת לילדים לפתח מיומנויות הליכה בכך שהיא מחזקת את שרירי הרגליים והליבה, בעיקר תוך תרגול של טיפוס על גביה מעלה ומטה בזחילה.

סולם לפעוטות הוא אביזר נהדר לחיזוק שרירי האגן והרגליים תוך כדי טיפוס תחת השגחה ותמיכה, במידת הצורך.

שולחן יכול לשמש אף הוא לחיזוק שרירי הרגליים והליבה: ניתן להניח חפץ אהוב לרגלי התינוק, ולבקש ממנו להתכופף, תוך הכוונתו לכפיפת הרגליים ולא הגו, להרים את החפץ ולהניחו על גבי השולחן.

שרפרף יכול לשמש לתרגול אפקטיבי של עלייה וירידה המשפרת את כוח שרירי הרגליים, כאשר מניחים כף רגל אחת של הפעוט על גביו ומבקשים ממנו להרים מעלה גם את הרגל השנייה ולמשוך את עצמו לעמידה על גבי השרפרף.

עזרים לפיתוח מיומנות הקפיצה:

ילדים אמורים לפתח את מיומנות הקפיצה סביב גיל שלוש שנים, אך לעתים חלקם מתקשים בביצוע.
אחד הדפוסים הנפוצים שמופיעים אצל ילדים שמתקשים לקפוץ הוא קפיצה על גבי רגל מובילה אחת, שנראית כעין דהירה.

חישוקים הם אביזר פשוט ויעיל לעידוד רכישתה של מיומנות הקפיצה בקרב ילדים.
ישנם אינספור משחקים אותם ניתן ליישם באמצעות חישוק, כדוגמת המשחק הידוע 'ים יבשה', מסלולי מכשולים וכל מה שיכול להגביר את ההנאה והמוטיבציה להתנסות.

שטיחי משחק יכולים לשמש את הילד על מנת לקפוץ בין אזור המסומן או מצויר על גביהם למשנהו, באופן משחקי ומהנה.

עזרים לפיתוח מיומנות המשחק בכדור: משחקי כדור הם דרך נפלאה ועיקרית להפוך את הפעילות הגופנית למהנה, וגם ממלאים תפקיד חשוב בהתרחשות החברתית.
זריקה של כדור, תפיסתו ובעיטות בכדור חשובים לחיזוק השרירים והכושר, וגם חיוניים לפיתוח קואורדינציה ותיאום עין-יד.

כדורים בגדלים, צבעים ומרקמים שונים הם ציוד חשוב לקידום התפתחותם של תינוקות וילדים בכל גיל.
תפיסה וזריקה, בעיטות ומשחקי כדור לכל סוגיהם מהווים דרך משחקית ומקרבת לפיתוח מיומנויות מוטוריות, שלא ניתן להפריז בחשיבותה.

 

לסיכום, אפשר לעשות הרבה דברים שיעזרו לילד לפתח יכולות מוטוריות גסות – רק צריך לפנות לכך זמן, להתמיד, להתאזר בסבלנות, וכמובן ליהנות מהדרך ולתרגל הכל מתוך חיוך וגישה חיובית.